הצגת המקור של הדף "ביאור:שמות יב ו"

{{סיכום על פסוק|שמות|יב|יב ה|ו|יב ז|הבהרה=כן
|ציטוט=- וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם.
|תרגום=- '''שמרו''' על השה שלכם בביתכם '''עד יום 14 לחודש הזה'''; ובאותו יום '''בין הערביים''' (בין השקיעה לצאת הכוכבים)  '''ישחטו אותו כל קהל עדת ישראל'''.
}}
'''משמרת''' זה דבר ששומרים עליו. השה, שלקחתם ביום ה-10 לחודש (פסוק ג), צריך '''להיות לכם למשמרת''', כלומר עליכם לשמור עליו עד ה-14 לחודש. מה הטעם לקחת את השה 4 ימים מראש? - ראו ב[[ביאור:שמות יב ג|ביאור על פסוק ג]].

'''בין הערביים''' הוא הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, ב[[תרגום_אונקלוס/ספר_שמות/יב|ארמית]] {{צפ|בין שמשיא}} - בין השמשות (לפירושים נוספים ראו [[ביאור:בין הערבים]]).

בני ישראל מתחילים עכשיו להתארגן כצבא (ראו [[ביאור:שמות יב ד|ביאור פסוק ד]]), וחלק מהארגון הוא גם תיאום בזמנים - '''כל קהל עדת ישראל''' צריכים לבצע את אותה פעולה באותו זמן בדיוק.

ולמה דווקא '''בין הערביים'''? אולי כדי לסמל התנתקות משני הכוחות העיקריים שנחשבו לאלים באותה תקופה - השמש והירח. בין הערביים לא רואים לא שמש ולא ירח - כך שאף אחד לא יעלה בדעתו, שהשמש או הירח עזרו לבני ישראל בעת יציאתם לחירות.

== דקויות ==
'''ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל''' - כמובן לא כל אחד ואחד שוחט, מספיק שאדם אחד ישחט את השה עבור כל הבית. מכאן הביאו חז"ל ראיה לכלל ההלכתי {{צפ|שלוחו של אדם כמותו}} ([[מכילתא על שמות יב ו|מכילתא]], [[קידושין מא ב]], [[רש"י על שמות יב ו|רש"י]]).

יותר מזה: מלשון יחיד '''אותו''' למדו שגם במצב חירום שבו {{צפ|אין להם לישראל אלא פסח אחד - כולן יוצאין בו ידי חובתן}} ([[מכילתא על שמות יב ו|מכילתא]]).

{{סיכום על פסוק|שמות|יב|יב ה|ו|יב ז}}